שפונדר מסחר בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה שרונים

החלטה

1.העוררת הגישה ערר על היטל השבחה בהתאם לסעיף 14(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 טרם תיקון מס' 84 לחוק. בכתב הערר נכתב כי הערעור מוגש על דרישת תשלום אשר העבירה המשיבה למערערת ביום 26.6.11 לפיה על המערערת לשלם סך של 285,750 ₪.

בערעור צוין כי הינו מוגש לבית המשפט למען הזהירות, מאחר וההליכים שהובילו לחתימה על השומה המוסכמת קדמו לתיקון החוק ולכינון וועדות ערר לפיצויים ולהיטלי השבחה (להלן: "וועדות ערר").

בערעור התבקש בית המשפט לקבוע כי דרישת התשלום ששלחה המשיבה הינה דרישה שלא כדין ולכן יש להורות על ביטולה.

2.המערערת אף הגישה בקשה לצו עשה או למתן הוראות למשיבה.

3.הבקשה למתן צו עשה נשלחה לתגובת המשיבה.

4.בתגובה לבקשה למתן צו עשה, העלתה המשיבה טענות מקדמיות ובכללן טענה כי יש לסלק את הערעור על הסף. במסגרת זאת, טענה המשיבה לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה וכן טענה כי הערעור הוגש באיחור של כשנה וחצי.

לשם שלמות התמונה יצויין, כי הבקשה למתן צו עשה נקבעה לדיון. הצדדים הודיעו, בטרם הדיון, כי הגיעו להסדר אשר ייתר את הדיון בבקשה לצו עשה.

5.בהתאם להחלטת בית המשפט, המבקשת התבקשה להגיש תגובה לענין הטענה לחוסר סמכות עניינית ולאיחור בהגשת הערעור.

המערערת הגישה את תגובתה.

המשיבה הגישה, בהתאם להחלטת בית המשפט, תשובה לתגובה.

6.ראשית, יש להכריע בשאלת הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בערעור.

תיקון 84 לחוק התכנון והבניה חל החל משנת 2009 וערעורים לגבי שומות והיטלי השבחה שהתיקון חל לגביהן, מקומם להתברר בפני וועדת ערר שהוקמו במסגרת התיקון לחוק.

בעניננו, מכתב הדרישה שצורף לערעור נשלח לעוררת ביום 26.6.11.

ברקע הדברים יש לציין כי ביום 5.8.97 נערכה על ידי הצדדים שומה המוסכמת בהתייחס למרכז מסחרי אשר בנתה המערערת ברח' המסיידים 41 באבן יהודה.

7.לטענת המשיבה, השומה נשוא הערעור שבפני, הוצאה בשל כך שהעוררת הפרה את ההסכמה אליה הגיעה בשעתו עם המשיבה. במסגרת השומה המוסכמת אליה הגיעו הצדדים בשנת 1997 התחייבו הבעלים להקצות לפחות 25% מכלל החניות לשימוש ציבורי פתוח לכלל הסביבה. בשל כך, אף הופחתה בשעתו השומה המוסכמת.

לטענת המשיבה, נודע לה בשנת 2011, בעקבות ביקור של פקח במקום, כי גובים דמי כניסה מהציבור. בעקבות זאת, הוצאה השומה נשוא הערעור.

המשיבה טוענת כי מדובר בשומה חדשה. לטענתה, מדובר בחיוב חדש עקב הפעלת החניון בתשלום. השומה נערכה על ידי השמאי מטעם המשיבה, השמאי אחיקם ביתן, ביום 24.5.11.

8.העוררת טוענת, כמפורט בערעור, כי לא הפרה את ההתחייבות שנכללה בשומה המוסכמת. לטענתה, מאחר וחויבה להציב שומר בכניסה לחניון התת קרקעי החליטה לגבות סכום סימלי של חמישה ₪ לשעה, החל מהשעה השניה, וזאת עוד מאז שנת 2000.

העוררת, טוענת כי מדובר למעשה בתיקון של השומה המוסכמת שהוצאה בשנת 1997. לטענתה, יש להחיל לגביה את הוראות החוק ביחס לשומות שהוצאו לפני התיקון לחוק ולכן הסמכות נתונה לבית משפט זה.